מקורות על לימוד תורה
מה אמרו חז״ל, הראשונים והאחרונים על לימוד הגמרא, על קביעת עתים, על חזרה ועל סיום מסכת. כל מקור מובא כלשונו, עם המקום שבו הוא נמצא.
לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה
גמרא ומשנה
מה שאמרו חז״ל על לימוד התלמוד, על הקביעות ועל החזרה.
לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד.
תנו רבנן: העוסקין במקרא – מדה ואינה מדה, במשנה – מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד – אין לך מדה גדולה מזו.
מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד.
בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה?
אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – קיים מצות ״לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך״.
אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה.
רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר.
כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.
אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה פרקו מאה ואחד.
ואמר אביי: תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה, עבידנא יומא טבא לרבנן.
ראשונים
רש״י, הרמב״ם, תוספות וספר החינוך על חובת הלימוד ועל מקומה של הגמרא.
דשלים מסכתיה – שגרסה.
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו … חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר ״והגית בו יומם ולילה״.
עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו … וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.
וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר … ועניין זה הוא הנקרא גמרא.
ורבנו תם פירש שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין: בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא, דגמרת בבל בלול מכולם.
שעסקו של עולם מתחדש יום יום, ומדיח את האדם מדבר לדבר ומטרדה לטרדה, ונמצאו כל ימיו יוצאין בבהלה, אם לא יתן פנאי על כל פנים וידחק עצמו לעסקה של תורה.
פוסקים ואחרונים
השולחן ערוך והרמ״א, המשנה ברורה ונפש החיים.
אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה.
כשמסיים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה.
דעיקר מצות תלמוד תורה אין לה שיעור, וחיובה הוא כל היום כל זמן שיש לו פנאי.
ואף גם איש אחד מישראל לבד, רב כחו, שבידו להעמיד ולקיים את כל העולמות והבריאה בכללה על ידי עסקו והתבוננותו בתורה הקדושה לשמה.
איך המקורות האלה עיצבו את האפליקציה
קביעת עתים היא הלב: האפליקציה לא דורשת כמות ביום ולא מציבה אתגר, אבל עוזרת לקבוע זמן, בתזכורת בשעה שבוחרים ובווידג׳ט על המסך הראשי. החזרה מקבלת מקום משלה ולא נבלעת במספרים. וסיום מסכת מקבל את הנוסח המלא, כמו שעושים יום טוב לרבנן.
הנוסח לפי ספריא, בכתיב מלא ובלי ניקוד: הבבלי ממהדורת William Davidson, הרמב״ם ממהדורת תורת אמת, השולחן ערוך מדפוסי למברג. בתוספות, במשנה ברורה ובנפש החיים נפתחו ראשי התיבות. מאיפה באים מספרי הדפים שבאפליקציה מוסבר במאמר על הקטלוג.
למאמר על הקטלוג